Hebrew Old Testament

Deuteronomy 1

Deuteronomy

Return to Index

Chapter 2

1

ונפן ונסע המדברה
דרך ים־סוף כאשר
דבר יהוה אלי ונסב
את־הר־שעיר ימים
רבים׃

2

ויאמר יהוה אלי
לאמר׃

3

רב־לכם סב את־ההר
הזה פנו לכם צפנה׃

4

ואת־העם צו לאמר
אתם עברים בגבול
אחיכם בני־עשו
הישבים בשעיר
וייראו מכם
ונשמרתם מאד׃

5

אל־תתגרו בם כי
לא־אתן לכם מארצם
עד מדרך כף־רגל
כי־ירשה לעשו נתתי
את־הר שעיר׃

6

אכל תשברו מאתם
בכסף ואכלתם
וגם־מים תכרו מאתם
בכסף ושתיתם׃

7

כי יהוה אלהיך
ברכך בכל מעשה ידך
ידע לכתך את־המדבר
הגדל הזה זה
ארבעים שנה יהוה
אלהיך עמך לא חסרת
דבר׃

8

ונעבר מאת אחינו
בני־עשו הישבים
בשעיר מדרך הערבה
מאילת ומעצין גבר
ונפן ונעבר דרך
מדבר מואב׃

9

ויאמר יהוה אלי
אל־תצר את־מואב
ואל־תתגר בם מלחמה
כי לא־אתן לך
מארצו ירשה כי
לבני־לוט נתתי
את־ער ירשה׃

10

האמים לפנים ישבו
בה עם גדול ורב
ורם כענקים׃

11

רפאים יחשבו אף־הם
כענקים והמאבים
יקראו להם אמים׃

12

ובשעיר ישבו החרים
לפנים ובני עשו
יירשום וישמידום
מפניהם וישבו תחתם
כאשר עשה ישראל
לארץ ירשתו
אשר־נתן יהוה להם׃

13

עתה קמו ועברו לכם
את־נחל זרד ונעבר
את־נחל זרד׃

14

והימים אשר־הלכנו
מקדש ברנע עד
אשר־עברנו את־נחל
זרד שלשים ושמנה
שנה עד־תם כל־הדור
אנשי המלחמה מקרב
המחנה כאשר נשבע
יהוה להם׃

15

וגם יד־יהוה היתה
בם להמם מקרב
המחנה עד תמם׃

16

ויהי כאשר־תמו
כל־אנשי המלחמה
למות מקרב העם׃

17

וידבר יהוה אלי
לאמר׃

18

אתה עבר היום
את־גבול מואב
את־ער׃

19

וקרבת מול בני
עמון אל־תצרם
ואל־תתגר בם כי
לא־אתן מארץ בני־
עמון לך ירשה כי
לבני־לוט נתתיה
ירשה׃

20

ארץ־רפאים תחשב
אף־הוא רפאים
ישבו־בה לפנים
והעמנים יקראו להם
זמזמים׃

21

עם גדול ורב ורם
כענקים וישמידם
יהוה מפניהם
ויירשם וישבו
תחתם׃

22

כאשר עשה לבני עשו
הישבים בשעיר אשר
השמיד את־החרי
מפניהם ויירשם
וישבו תחתם עד
היום הזה׃

23

והעוים הישבים
בחצרים עד־עזה
כפתרים היצאים
מכפתר השמידם
וישבו תחתם׃

24

קומו סעו ועברו
את־נחל ארנן ראה
נתתי בידך את־סיחן
מלך־חשבון האמרי
ואת־ארצו החל רש
והתגר בו מלחמה׃

25

היום הזה אחל תת
פחדך ויראתך
על־פני העמים תחת
כל־השמים אשר
ישמעון שמעך ורגזו
וחלו מפניך׃

26

ואשלח מלאכים
ממדבר קדמות
אל־סיחון מלך
חשבון דברי שלום
לאמר׃

27

אעברה בארצך בדרך
בדרך אלך לא אסור
ימין ושמאול׃

28

אכל בכסף תשברני
ואכלתי ומים בכסף
תתן־לי ושתיתי רק
אעברה ברגלי׃

29

כאשר עשו־לי בני
עשו הישבים בשעיר
והמואבים הישבים
בער עד אשר־ אעבר
את־הירדן אל־הארץ
אשר־יהוה אלהינו
נתן לנו׃

30

ולא אבה סיחן מלך
חשבון העברנו בו
כי־הקשה יהוה
אלהיך את־רוחו
ואמץ את־לבבו למען
תתו בידך כיום
הזה׃

31

ויאמר יהוה אלי
ראה החלתי תת
לפניך את־סיחן
ואת־ארצו החל רש
לרשת את־ארצו׃

32

ויצא סיחן לקראתנו
הוא וכל־עמו
למלחמה יהצה׃

33

ויתנהו יהוה
אלהינו לפנינו ונך
אתו ואת־בנו
ואת־כל־עמו׃

34

ונלכד את־כל־עריו
בעת ההוא ונחרם
את־כל־עיר מתם
והנשים והטף לא
השארנו שריד׃

35

רק הבהמה בזזנו
לנו ושלל הערים
אשר לכדנו׃

36

מערער אשר
על־שפת־נחל ארנן
והעיר אשר בנחל
ועד־הגלעד לא היתה
קריה אשר שגבה
ממנו את־הכל נתן
יהוה אלהינו
לפנינו׃

37

רק אל־ארץ
בני־עמון לא קרבת
כל־יד נחל יבק
וערי ההר וכל אשר־
צוה יהוה אלהינו׃

Deuteronomy 3

 

 

 

Public Domain Software by johnhurt.com