| Chapter 142 |
1 | משכיל לדוד בהיותו
במערה תפלה׃
|
|
2 | קולי אל־יהוה אזעק
קולי אל־יהוה
אתחנן׃
|
|
3 | אשפך לפניו שיחי
צרתי לפניו אגיד׃
|
|
4 | בהתעטף עלי רוחי
ואתה ידעת נתיבתי
בארח־זו אהלך טמנו
פח לי׃
|
|
5 | הביט ימין וראה
ואין־לי מכיר אבד
מנוס ממני אין
דורש לנפשי׃
|
|
6 | זעקתי אליך יהוה
אמרתי אתה מחסי
חלקי בארץ החיים׃
|
|
7 | הקשיבה אל־רנתי
כי־דלותי מאד
הצילני מרדפי כי
אמצו ממני׃
|
|
8 | הוציאה ממסגר נפשי
להודות את־שמך בי
יכתרו צדיקים כי
תגמל עלי׃
|
|